משנה תורה, מצוות לא תעשה קע״ב

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

172 ספר המצוות פתח ↗

הזהירנו מלאכול בהמה טמאה וחיה טמאה. והוא אמרו יתעלה את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וגו'. ואולם שאר בהמה טמאה לא בא עליה לאו בבאור אבל מאמרו וכל בהמה מפרסת פרסה ומעלת גרה בבהמה אותה תאכלו, הנה הודיע שכל מי שאין לו סימנין אלו יחד הוא מוזהר על אכילתו והאוכל חייב, אבל הוא לאו הבא מכלל עשה שהתבאר שהוא עשה, והשרש אצלנו לאו הבא מכלל עשה עשה ואין לוקין עליו. ואמנם נאסר לנו שאר בהמה וחיה טמאה ואנו חייבין על אכילתן מלקות מקל וחומר שאנו אומרין כשהחזיר והגמל שבו סימן טהרה אחד לוקין עליו קל וחומר לשאר בהמה וחיה טמאה שאין להם סימן טהרה כלל שלוקין עליו. ולשון ספרי בכל זה אמר אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה אין לי אלא בעשה בלא תעשה מנין תלמוד לומר את זה לא תאכלו אין לי אלא אלו בלבד שאר בהמה וחיה טמאה מנין ודין הוא מה אלו שיש בהן סימן טהרה הרי הן בלא תעשה על אכילתם שאר בהמה טמאה שאין בהן סימן טהרה כלל אינו דין שתהא בלא תעשה על אכילתן, נמצאו הגמל והארנבת והשפן והחזיר מן הכתוב ושאר בהמה טמאה מן הקל וחומר נמצאת מצות עשה שהן מן הכתוב ומצות לא תעשה מקל וחומר, אבל הקל וחומר זה אמנם הוא לגלויי מלתא בעלמא כמו שזכרנו לא תעשה של"ו בבתו לפי מה שנתבאר במקומו, ולפיכך מי שיאכל כזית מבשר בהמה טמאה או היה טמאה מאי זה מין שיהיה מהן לוקה מדאורייתא, ודע זה. ויהי ביום השמיני, קדושה הלכות מאכלות אסורות פ"א:

172 ספר מצוות גדול פתח ↗

‪‬אלו הם לאוין של איסורי מאכלותשלא לאכול בהמה טמאה שנ' את זה לא תאכלו:

172 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהַחַיָּה

1 שלא לאכול בהמה טמאה, שנאמר "אך את זה, לא תאכלו, ממעלי הגרה" ויקרא יא,ד; דברים יד,ז.

172 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לאכול בהמה טמאה דכתיב אך את זה לא תאכלו. ויקרא י״א:ד׳

172 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא ד ז אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל וְהַחֲזִיר וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן. וּמִינֵי שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא בָּא עֲלֵיהֶם לָאו בְּבֵאוּר, אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה כָּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וּמַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ. נֵדַע שֶׁכָּל מָה שֶׁאֵין בּוֹ שְׁנֵי הַסִּימָנִין יַחַד הוּא נִמְנָע מִלְּאָכְלוֹ, וְזֶה לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, וְהָעִקָּר אֶצְלֵנוּ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְאָמְנָם נֶאֶסְרוּ לָנוּ גַּם כֵּן שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה מִקַּל וָחֹמֶר שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הַחֲזִיר וְהַגָּמָל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סִימַן טָהֳרָה אֶחָד אָנוּ לוֹקִין עָלָיו קַל וָחֹמֶר שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁאֵין לָהֶן סִימַן טָהֳרָה כְּלָל, שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן. וּלְשׁוֹן סִפְרָא שמיני ג א ב אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה וְאֵין בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּאֲכִילָה. אֵין לִי אֶלָּא בַּעֲשֵׂה, בְּלֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וכו'. אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא וּמָה אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סִימַן טָהֳרָה הֲרֵי הֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן, שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁאֵין בָּהֶם סִימַן טָהֳרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן? נִמְצָא הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר מִן הַכָּתוּב, וּשְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִקַּל וָחֹמֶר. וְאָמְנָם הוּא לְגִלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא, כְּלוֹמַר שֶׁקַּל וָחֹמֶר בְּזֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר בַּכָּתוּב הוּא, שֶׁאִם הִזְהִיר עַל אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סִימָן אֶחָד שֶׁל טָהֳרָה, כָּל שֶׁכֵּן עַל שֶׁאֵין לָהֶם סִימַן טָהֳרָה כְּלָל, וְלֹא שַׁיָּךְ בְּכָאן כְּלָל לוֹמַר אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וּלְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִבְּהֵמָה טְמֵאָה מֵאֵי זֶה מִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹקֶה מִדְּאוֹרַיְתָא. וּפֵרוּשׁ מַפְרֶסֶת פַּרְסָה הוּא שֶׁפַּרְסוֹתֶיהָ סְדוּקוֹת. וּפֵרוּשׁ שׁוֹסַעַת שֶׁסַע כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא הַפַּרְסָה מֻבְדֶּלֶת לְגַמְרֵי מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. אֲבָל אִם הָיְתָה סְדוּקָה לְמַטָּה וּמְחֻבֶּרֶת לְמַעְלָה אוֹ בְּהֵפֶךְ טְמֵאָה הִיא. וּפֵרוּשׁ מַעֲלַת גֵּרָה, שֶׁמְּקִיאָהּ הָאֹכֶל מִן הַמֵּעַיִם וּמְשִׁיבָה אוֹתוֹ לְפִיהָ לְכָתְשׁוֹ וּלְטָחֳנוֹ הָדֵק. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאַזְהָרַת טְרֵפָה בְּסֵדֶר מִשְׁפָּטִים, כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי כָּל הַמַּאֲכָלוֹת שֶׁהִרְחִיק מֵעַמּוֹ אֲשֶׁר בָּחַר, יֵשׁ בָּהֶם נְזָקִים מְצוּיִים לַגּוּפִים שֶׁהֵם כֵּלִים לַנְּפָשׁוֹת לִפְעֹל בָּהֶם וּלְהִתְעַלּוֹת עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים. וְעַל כֵּן הִרְחִיקָנוּ מֵהֶם לְמַעַן יִפְעֲלוּ הַנְּפָשׁוֹת פְּעֻלָּתָן וְלֹא יִנְעֲלוּ דֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם רֹעַ מֶזֶג הַגּוּפוֹת וְטִמְטוּם הַלְּבָבוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זבחים ע א שֶׁלֹּא חָלַק הַכָּתוּב בִּבְהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה בֵּין בְּשָׂרָהּ לְחֶלְבָּהּ, שֶׁהַכֹּל אָסוּר. וּבְשַׂר אָדָם אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרָא הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה וְאֵינוֹ מַעֲלֶה גֵּרָה וְשׁוֹסֵעַ שֶׁסַע, אֵין בְּשָׂרוֹ בִּכְלַל אִסּוּר בְּהֵמָה טְמֵאָה לַעֲבֹר עָלָיו בְּלָאו, וּלְפִיכָךְ הָאוֹכֵל מִבְּשָׂרוֹ אוֹ שׁוֹתֶה מֵחֶלְבּוֹ, בֵּין חַי בֵּין מֵת, אֵין לוֹקִין עָלָיו, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אָסוּר הוּא בַּעֲשֵׂה, שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב שִׁבְעַת מִינֵי חַיָּה וְאָמַר בָּהֶן דברים יד ד זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכְּלָל שֶׁכָּל שֶׁהוּא חוּץ מֵאֵלּוּ לֹא תֹּאכְלוּ, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה זֶהוּ דַּעַת הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. משנה תורה, מאכלות אסורות ב ג אֲבָל הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב ויקרא יא ג שֶׁבְּשַׂר הָאָדָם אֲפִלּוּ עֲשֵׂה אֵין בּוֹ, וְהֵבִיא רְאָיָה מִמָּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כריתות כא ב דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם וְחֶלְבָּם, אֲפִלּוּ מִצְוַת פְּרִישָׁה אֵין בּוֹ. וְכָתַב הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דְּהוּא הַדִּין לַבָּשָׂר שֶׁמֻּתָּר כְּמוֹ הַדָּם, שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵיךְ יְהֵא מֻתָּר הַדָּם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם כד א דָּם שֶׁל בֵּין הַשִּׁנַּיִם מוֹצְצוֹ וּבוֹלְעוֹ, וְהָא קַיְמָא לַן בכורות ה א כָּל הַיּוֹצֵא מִן הַטָּמֵא טָמֵא. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּשַׂר יִשְׂרָאֵל מֵת, אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְיֶתֶר רְאָיוֹתָיו בְּסִפְרוֹ. וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵחֻלִּין וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות פ"ב. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל כַּזַּיִת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית מֵחֲלָבָהּ בְּמֵזִיד, לוֹקֶה, וּבְשׁוֹגֵג, פָּטוּר.